בפסח אחד התארחנו אצל משפחה חב"דניקית אהובה לסעודה. וכידוע חב"ד מקפידים מאוד בפסח על כשרות המזון שלהם. אחת ההקפדות היא שלא לאכול שום דבר שעבר במפעל. כלומר כל המזון שלהם החל מהמים וכלה בבשר אינו עובר דרך שום גוף שמעבד את המזון או אורז אותו באיזה אופן.
שני הדברים היחידים שהם עוברים במפעל הם המלח - אותו הם בוררים ראש, השמן והמצות- שקונים ממקור אמין ביותר שאפשר לסמוך עליו.
אז לפני שהגענו לביתם תהיתי מה בדיוק נאכל? מה אפשר לאכול בלי תבלינים, אבקות מרק, קופסאות שימורים ושאר מצרכים קנויים וארוזים? מה כל היום רק ירקות??
הלילה הזה כולו ירקות כך חשבנו והתפללנו לישועה.
והנה הוגש לפנינו עוף (זה היה לפני קינגסטון) טעים להפליא, עם רוטב אדמדם עדין עם מתיקות מאוזנת ומדוייקת. גם תפוא האדמה והבטטות והירקות הוגשו ברטבים מרגשים מעודנים ששום מסעדת שף לא המציאה עדיין. וואו.
איך?! איך עשית את זה?? שאלתי את אביגיל החב"ניקית. והיא הסבירה לי איך השתמשה בעגבניה טריה כדי ליצור רוטב ואיך השתמשה בפירות כדי ליצור מתיקות ואיך הירקות משתמשים בטעמים של עצמם כדי להיות טעימים.
וגם איך הם לא שותים קפה בשבוע הזה ולא אוכלים עוגות.
שבוע ניקיון. ממש ניקיון של פסח.
ומסתבר שהעולם הולך גם הוא לשם. בארה"ב זה כבר טרנד לאכול אוכל נקי. כלומר ללא שום כימיקלים, ללא עיבוד וכמה שיותר בסיסי ונאמן למקור.
נאמנות. אמונה. לחזור למקור שלנו, להאמין שהא'לוהים ברא את הטבע כל כך מדוייק שהוא הכי נכון וטוב לנו. וכל חריגה ממנו מקלקלת.
אז מזון נקי הוא דבר בסיסי ביותר. בקינגסטון לא נכנסים שום חומרים כימיים. הכל נקי נקי, טהור, מהאל אלינו. חסד שלם ושופע טוב. לא ניקח אותו?
אז אולי לא נפסיק לקנות ממפעלים (למרות שגם זה חלום שלי- תוצרת עצמית, מקומית אבל לא עכשיו) אבל לפחות נוכל לצרוך מזון עם התערבות אנושית מינמלית ככה שהמזון מזין ולא חלילה מזיק.
מצרכים:
שתי כפות טחינה גולמית
חצי אבוקדו קטן
חצי שן שום חתוכה לקוביות קטנות
לימון
ההכנה:
חולטים את השום במים רותחים למשך דקה כדי להוציא ממנו את הרעלנים
שמים את כל המצרכים כולל המים שחלטנו בהם את השום בכלי מתאים וטוחנים בעזרת סטיק ידני עד שמקבלים מרקם חלק.
סוחטים מעט לימון מעל (רצוי להמנע מלימון. קצת אפשר)
שינויים ושידרוגים:
יותר מים- יצא יותר כמו רוטב ופחות ממרח
להוסיף כוסברה לפני שטוחנים או אחרי.
לפזר מעל מעט קצח.
בתאבון נקי!
חופית
נ.ב: אם אתם רוצים לעקוב אחרי הבלוג ליחצו על הכפתור הכחול בצד ימין למעלה.
שני הדברים היחידים שהם עוברים במפעל הם המלח - אותו הם בוררים ראש, השמן והמצות- שקונים ממקור אמין ביותר שאפשר לסמוך עליו.
אז לפני שהגענו לביתם תהיתי מה בדיוק נאכל? מה אפשר לאכול בלי תבלינים, אבקות מרק, קופסאות שימורים ושאר מצרכים קנויים וארוזים? מה כל היום רק ירקות??
הלילה הזה כולו ירקות כך חשבנו והתפללנו לישועה.
והנה הוגש לפנינו עוף (זה היה לפני קינגסטון) טעים להפליא, עם רוטב אדמדם עדין עם מתיקות מאוזנת ומדוייקת. גם תפוא האדמה והבטטות והירקות הוגשו ברטבים מרגשים מעודנים ששום מסעדת שף לא המציאה עדיין. וואו.
איך?! איך עשית את זה?? שאלתי את אביגיל החב"ניקית. והיא הסבירה לי איך השתמשה בעגבניה טריה כדי ליצור רוטב ואיך השתמשה בפירות כדי ליצור מתיקות ואיך הירקות משתמשים בטעמים של עצמם כדי להיות טעימים.
וגם איך הם לא שותים קפה בשבוע הזה ולא אוכלים עוגות.
שבוע ניקיון. ממש ניקיון של פסח.
ומסתבר שהעולם הולך גם הוא לשם. בארה"ב זה כבר טרנד לאכול אוכל נקי. כלומר ללא שום כימיקלים, ללא עיבוד וכמה שיותר בסיסי ונאמן למקור.
נאמנות. אמונה. לחזור למקור שלנו, להאמין שהא'לוהים ברא את הטבע כל כך מדוייק שהוא הכי נכון וטוב לנו. וכל חריגה ממנו מקלקלת.
אז מזון נקי הוא דבר בסיסי ביותר. בקינגסטון לא נכנסים שום חומרים כימיים. הכל נקי נקי, טהור, מהאל אלינו. חסד שלם ושופע טוב. לא ניקח אותו?
אז אולי לא נפסיק לקנות ממפעלים (למרות שגם זה חלום שלי- תוצרת עצמית, מקומית אבל לא עכשיו) אבל לפחות נוכל לצרוך מזון עם התערבות אנושית מינמלית ככה שהמזון מזין ולא חלילה מזיק.
והנה מתכון לממרח טחיקדו שהמצאתי:
מצרכים:
שתי כפות טחינה גולמית
חצי אבוקדו קטן
חצי שן שום חתוכה לקוביות קטנות
לימון
ההכנה:
חולטים את השום במים רותחים למשך דקה כדי להוציא ממנו את הרעלנים
שמים את כל המצרכים כולל המים שחלטנו בהם את השום בכלי מתאים וטוחנים בעזרת סטיק ידני עד שמקבלים מרקם חלק.
סוחטים מעט לימון מעל (רצוי להמנע מלימון. קצת אפשר)
שינויים ושידרוגים:
יותר מים- יצא יותר כמו רוטב ופחות ממרח
להוסיף כוסברה לפני שטוחנים או אחרי.
לפזר מעל מעט קצח.
בתאבון נקי!
חופית
נ.ב: אם אתם רוצים לעקוב אחרי הבלוג ליחצו על הכפתור הכחול בצד ימין למעלה.
